אמנת בריאות

רפואה לא "סבירה"  /ד"ר זאב פלדמן 

ב- 1995 חתמה מדינת ישראל על אמנה מדהימה - איתי, איתכם ועם כל אחד מתושביה. מצד אחד התחייבה המדינה לספק שירותי בריאות ורפואה ציבורית לכל תושב בישראל, ומהצד השני התחייבנו - אנחנו האזרחים - לשלם מס בריאות.

בלהט החגיגות ובאווירת השמחה הוכנסה לאמנה מילה אחת דרמטית: "סביר".

אבל אף אחד לא הגדיר מה משמעותה.

אני אומר לכם עכשיו שהמילה "סביר"הוכנסה לחוק בכוונת מכוון!

אני מנתח מח של ילדים . האם, חס וחלילה, מישהו מכם היה מגיע עם הילד שלו אלי ומבקש שהניתוח שלו יהיה רק "סביר"?

נסו לזכור מתי בפעם האחרונה יצאתם למחות ברחובות על כך שהשכיבו את הסבתא או הסבא שלכם במסדרון ליד השירותים – מושפלים, חסרי הגנה , ללא פרטיות - דווקא כשהם במצב הכי פגיע בחייהם?

אני לא זוכר מחאה כזאת אבל אני צופה, שבלית ברירה, היא תקרה - כי ככה, אי אפשר להמשיך !!!

אי אפשר להמשיך כי ה"סביר" הלא מוגדר הזה פוגע בכולנו .

קחו לדוגמא את יהלי בן 4.5 - ברפואה ה"סבירה" הזאת שכולנו מקבלים הוא ממתין שנה שלמה, עם ירידה בשמיעה, לניתוח כפתורים. בזמן הזה הופך יהלי לאירוע של מערכת הבריאות.

לכל תור, בירור, או בדיקה יש משמעות. לכל עיכוב, יש משמעות כפולה ומכופלת.

קחו את משה שחי את חייו במטולה ולוקה בשבץ מוחי. כדי שלמשה לא יגרם נזק מוחי בלתי הפיך יש חלון זמן מוגבל להתחלת טיפול. עד שהזעיק משה עזרה, עד שהגיע לחדר המיון המרוחק, עד שעבר בירור ראשוני ו-CT, עד שהופנה לבית חולים אחר לטיפול מתקדם - פספס משה את החלון הקריטי לטיפול..

חייו של משה ממטולה התהפכו. הוא נותר עם נכות קשה, תלוי בזולת, יצא ממעגל העבודה והפך לנתמך של הביטוח לאומי.

לעומת זאת, אחיו אהרון שחי בגבעתיים ולקה בשבץ מוחי שבועיים אחריו, פונה לטיפול מיידי בבית חולים סמוך למקום מגוריו ותוך שעתיים כבר קיבל טיפול ביחידת השבץ המוחי המסוגלת לטפל בו בכל האמצעים הנדרשים. לאהרון לעומת משה, סיכוי טוב להחלים באופן מלא.

שני אחים, אותה מערכת בריאות,עם תוצאה שחורצת את גורלם: אחד  לחיים, ואחד לסבל וייסורים..

בשם ה"סביר" הכלכלי לקופות החולים, שולחים חולת סרטן מטבריה ל- MRI בפתח תקווה ולא לפוריה . ובשם אותו "סביר", שאף אחד לא טרח להגדיר, ממתינים ילדים לניתוח להסרת שקדים  12 חודשים, מבוגרים לניתוח קטרט 9 חודשים, ועוד ועוד ועוד....

בשם "הסביר" הזה , פוגעים בבריאות שלנו יום יום.

אתם יודעים כמה ה ה׳סביר׳ הזה חוסך לאוצר המדינה ? 20 מיליארד ₪ בשנה!!!

כן, כן, ככה חוסכים עלינו - שקל, ועוד שקל, ועוד שקל

ואנחנו משלמים את המחיר - בפגיעה בשמיעה של הילד, בנכות של האמא, באובדן צלם האנוש של הסבים והסבתות של כולנו...

הכסף קיים, אבל הוא  פשוט לא מוקצה לבריאות כי "אין הצדקה משקית" לשיפור רמת השירותים המגיעה לנו.

בתקופת הקורונה, כשהכל מצוי תחת זכוכית מגדלת ומוצג בחלון הראווה הלאומי, פתאום נמצא הכסף, בונים יחידות לטיפול נמרץ ואף חולה קורונה לא מאושפז במסדרון..

אבל למה בשגרה אנחנו מוכנים לעבור לסדר היום, כשמשכיבים את היקרים לנו במסדרון עם סיבוכי שפעת או סכרת תוך פגיעה בכבודם ?

אנחנו שותקים כי זה קורה לנו ברגעים הכי קשים והפגיעים שלנו ושל בני המשפחה שלנו.

אנחנו שותקים כי אנחנו, האזרחים, לא באמת יודעים מה באמת מגיע לנו - סמכנו עליהם שיהיה בסדר כשנזדקק.

אנחנו שותקים כי אנחנו, הצוותים הרפואיים, מיישמים את האתוס הלאומי הישראלי - נשכבים על הגדר כדי להציל את האחר, ונותנים את הרפואה הטובה ביותר גם בתנאים קשים.

אז אין ברירה - כולנו צריכים להתגייס ולדאוג בעצמנו לכבוד האדם ולביטחון הבריאותי שלנו.

הגיע הזמן להחליף  את המילה ׳סביר׳ ב׳ראוי׳, ב׳הולם׳ וב׳מצוין׳!!!

אז בואו נשנה כולנו יחד את כללי המשחק:

נדרוש מהמדינה אמנה חדשה ביננו לבינה, נחתום כולנו על 

"אמנת הבריאות החדשה של  אזרחי ישראל" 

ונקבע בעצמנו את הסטנדרטים לבריאות שלנו.

בואו נדרוש רפואה מצויינת ושמירה על כבוד האדם ובריאותם של כל אזרחי ישראל, נשגר אותה לכל 120 נציגינו בכנסת - ונתבע מהם לפעול למען הבריאות שלנו .

מהיום לא מסתפקים ב׳סביר׳, דורשים את ׳המצוין׳!

  רפואה לא "סבירה"  /ד"ר זאב פלדמן  אני רופא, ובאתי למחות ב- 1995 חתמה מדינת ישראל על אמנה מדהימה - איתי, איתכם ועם כל אחד מתושביה. מצד אחד התחייבה המדינה לספק שירותי בריאות ורפואה ציבורית לכל תושב בישראל, ומהצד השני התחייבנו - אנחנו האזרחים - לשלם מס בריאות. בלהט החגיגות ובאווירת השמחה הוכנסה לאמנה מילה אחת דרמטית: "סביר". אבל אף אחד לא הגדיר מה משמעותה. אני אומר לכם עכשיו שהמילה "סביר"הוכנסה לחוק בכוונת מכוון! אני מנתח מח של ילדים . האם, חס וחלילה, מישהו מכם היה מגיע עם הילד שלו אלי ומבקש שהניתוח שלו יהיה רק "סביר"? התשובה ברורה: ממש לא!   נסו לזכור מתי בפעם האחרונה יצאתם למחות ברחובות על כך שהשכיבו את הסבתא או הסבא שלכם במסדרון ליד השירותים – מושפלים, חסרי הגנה , ללא פרטיות - דווקא כשהם במצב הכי פגיע בחייהם? אני לא זוכר מחאה כזאת אבל אני צופה, שבלית ברירה, היא תקרה - כי ככה, אי אפשר להמשיך !!! אי אפשר להמשיך כי ה"סביר" הלא מוגדר הזה פוגע בכולנו . קחו לדוגמא את יהלי בן 4.5 - ברפואה ה"סבירה" הזאת שכולנו מקבלים הוא ממתין שנה שלמה, עם ירידה בשמיעה, לניתוח כפתורים. בזמן הזה הופך יהלי לאירוע של מערכת הבריאות. לכל תור, בירור, או בדיקה יש משמעות. לכל עיכוב, יש משמעות כפולה ומכופלת. קחו את משה שחי את חייו במטולה ולוקה בשבץ מוחי. כדי שלמשה לא יגרם נזק מוחי בלתי הפיך יש חלון זמן מוגבל להתחלת טיפול. עד שהזעיק משה עזרה, עד שהגיע לחדר המיון המרוחק, עד שעבר בירור ראשוני ו-CT, עד שהופנה לבית חולים אחר לטיפול מתקדם - פספס משה את החלון הקריטי לטיפול.. חייו של משה ממטולה התהפכו. הוא נותר עם נכות קשה, תלוי בזולת, יצא ממעגל העבודה והפך לנתמך של הביטוח לאומי. לעומת זאת, אחיו אהרון שחי בגבעתיים ולקה בשבץ מוחי שבועיים אחריו, פונה לטיפול מיידי בבית חולים סמוך למקום מגוריו ותוך שעתיים כבר קיבל טיפול ביחידת השבץ המוחי המסוגלת לטפל בו בכל האמצעים הנדרשים. לאהרון לעומת משה, סיכוי טוב להחלים באופן מלא. שני אחים, אותה מערכת בריאות,עם תוצאה שחורצת את גורלם: אחד  לחיים, ואחד לסבל וייסורים.. רפואה ממש לא "סבירה". בשם ה"סביר" הכלכלי לקופות החולים, שולחים חולת סרטן מטבריה ל- MRI בפתח תקווה ולא לפוריה . ובשם אותו "סביר", שאף אחד לא טרח להגדיר, ממתינים ילדים לניתוח להסרת שקדים  12 חודשים, מבוגרים לניתוח קטרט 9 חודשים, ועוד ועוד ועוד.... בשם "הסביר" הזה , פוגעים בבריאות שלנו יום יום. אתם יודעים כמה ה ה׳סביר׳ הזה חוסך לאוצר המדינה ? 20 מיליארד ₪ בשנה!!! כן, כן, ככה חוסכים עלינו - שקל, ועוד שקל, ועוד שקל ואנחנו משלמים את המחיר - בפגיעה בשמיעה של הילד, בנכות של האמא, באובדן צלם האנוש של הסבים והסבתות של כולנו... הם - בגדו באמנה בינינו. הכסף קיים, אבל הוא  פשוט לא מוקצה לבריאות כי "אין הצדקה משקית" לשיפור רמת השירותים המגיעה לנו. בתקופת הקורונה, כשהכל מצוי תחת זכוכית מגדלת ומוצג בחלון הראווה הלאומי, פתאום נמצא הכסף, בונים יחידות לטיפול נמרץ ואף חולה קורונה לא מאושפז במסדרון.. אבל למה בשגרה אנחנו מוכנים לעבור לסדר היום, כשמשכיבים את היקרים לנו במסדרון עם סיבוכי שפעת או סכרת תוך פגיעה בכבודם ? אנחנו שותקים כי זה קורה לנו ברגעים הכי קשים והפגיעים שלנו ושל בני המשפחה שלנו. אנחנו שותקים כי אנחנו, האזרחים, לא באמת יודעים מה באמת מגיע לנו - סמכנו עליהם שיהיה בסדר כשנזדקק. אנחנו שותקים כי אנחנו, הצוותים הרפואיים, מיישמים את האתוס הלאומי הישראלי - נשכבים על הגדר כדי להציל את האחר, ונותנים את הרפואה הטובה ביותר גם בתנאים קשים. אז אין ברירה - כולנו צריכים להתגייס ולדאוג בעצמנו לכבוד האדם ולביטחון הבריאותי שלנו. כי הם - לא עושים זאת. הגיע הזמן להחליף  את המילה ׳סביר׳ ב׳ראוי׳, ב׳הולם׳ וב׳מצוין׳!!! אז בואו נשנה כולנו יחד את כללי המשחק: נדרוש מהמדינה אמנה חדשה ביננו לבינה, נחתום כולנו על  "אמנת הבריאות החדשה של  אזרחי ישראל"  ונקבע בעצמנו את הסטנדרטים לבריאות שלנו. בואו נדרוש רפואה מצויינת ושמירה על כבוד האדם ובריאותם של כל אזרחי ישראל, נשגר אותה לכל 120 נציגינו בכנסת - ונתבע מהם לפעול למען הבריאות שלנו . מהיום לא מסתפקים ב׳סביר׳, דורשים את ׳המצוין׳! 